החלטה בתיק ת"א 44220-11-11

בפני בקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי (להלן המל"ל).

רקע עובדתי

התובעת נפגעה ביום 3/3/10 בתאונת דרכים כהולכת רגל בדרכה, בסיום עבודתה.

התאונה הוכרה על ידי המל"ל כתאונת עבודה ולתובעת נקבעה על ידי הועדה לעררים רפואיים של המל"ל נכות רפואית אורתופדית צמיתה בשיעור של 10%.

תמצית טענות המבקשת

1.         הועדה לעררים רפואיים של המל"ל קבעה ביום 18/5/11 כי לתובעת נותרה 15% נכות לצמיתות בגין רישומים על כאבים והגבלות תנועה בכתף שמצוינים בבדיקות קודמות טרם התאונה מ- 26/3/03,20/7/08 ו-15/7/09 ובשל כך ביצעה ניכוי 5% וזאת לאחר הגשת ערר על החלטת הוע"ר קמא לפיה נותרה לתובעת 0% נכות לצמיתות בגין התלונות לכתף שמאל.

2.         הועדה לא התייחסה לפגימות בעמ"ש המתני ובברכיים מהם סובלת עדיין התובעת שהרבתה להתלונן כל הזמן על החמרה בכאבים בגב תחתון עם הקרנה לרגל שמאל ובשל כך הופנתה ובצעה בדיקת מיפוי עצם כל גופי מיום 3/9/12 בה אובחן כי " קיימת קליטה מוגברת במדור המדיאלי בפרק הברך דו צדדי, במדור פטלו- פמורלי דו צדדי ואי סדירות קלה בקליטה בעמ"ש הגבי" ובבדיקתCT  לעמ"ש המתני שביצעה ביום 23/4/12 אובחן: במרווח L4-L5  ניוון דיסק היקפי מינימלי ללא לחץ על השק הטקאלי ובמהלך של שני השורשים. ממצאים אלו יש בהם משום ראשית ראיה.

3.         מאז התאונה החלה התובעת לסבול מחוסר איזון של רמת הסוכר והיא נמצאת במעקב סכרת עם ערכים גבוהים של הכולסטרול שהחלו לאחר התאונה.

4.         הועדה של המל"ל קבעה נכות לצמיתות בתחום האורתופדי בגין הפגיעה בכתף בלבד והתעלמה מהתלונות ו/או לא התייחסה לתלונות ולפגימות באברים נוספים אצל התובעת ולא קבעה בעבורן נכות צמיתה.

5.         לחילופין הממצאים בעמ"ש המתני ובברכיים הינם תוצאה של התאונה נשוא התביעה וידוע כי ישנו פרק זמן החולף מיום הפגימה- התאונה- ועד להתגבשותו של הנזק בעמ"ש המתני ובברכיים, כפי שעולה מהבדיקות האחרונות שנעשו לאברים אלו.

6.         לבקשה מצורפת בקשה למינוי מומחה בתחום האורתופדיה וכן מינוי מומחה בתחום הרפואה הפנימית.

תמצית טענות המשיבות בתגובתן

1.         הטיעונים העובדתיים המועלים בבקשה אינם מדויקים ואינם מתיישבים עם קביעת הוועדות הרפואיות של המל"ל.

2.         הוועדות הרפואיות של המל"ל התייחסו לכל תלונותיה של המבקשת ובכלל זה לפגיעות הנטענות בעמ"ש מתני ובברכיים הן במסגרת הבדיקות הקליניות והן במסגרת בחינת התיעוד הרפואי, לרבות זה המתייחס לעברה של המבקשת בהקשר האורתופדי.

3.         במקרה זה לא קיים טעם המצדיק הבאת ראיות לסתור, אשר כידוע תעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן אשר מקרה זה אינו נכנס תחת צל קורתם.

4.         המבקשת בין בעצמה ובין בעזרת בא כוחה פירטה בפני הועדות הרפואיות של המל"ל מדרג ראשון ועררים את תלונותיה אף ביחס לע"ש צווארי, גבי, מתני והברכיים.

תלונות אלו זכו להתייחסות עניינית ומעמיקה של רופאי הועדות הרפואיות של המל"ל אשר ערכו למבקשת בדיקה קלינית מקיפה, בדקו את התיעוד הרפואי זה מקרוב וכן את ממצאי הדימות בעניינה והגיעו למסקנה לפיה פגיעות אלה אינן מקנות נכות צמיתה. מאידך, קיבלה הועדה הרפואית לעררים את ערכה של המבקשת בקשר לכתף.

5.         המבקשת לא עתרה בכתב תביעתה למינוי מומחה רפואי בקשר למחלת הסוכרת לה היא טוענת ועל כן טענה זו מהווה הרחבת חזית לה מתנגדת המשיבה. כמו כן, המבקשת סובלת משלל גורמי סיכון לערכי סוכר גבוהים ובהם היפרלפידמיה (יתר כולסטרול) משנת 2000 ו bmi  גבוה ועוד תחלואים וללא זכר לתאונת הדרכים.

טענות המבקשת בתשובה לתגובה